אודות

רועי דרור ז"ל

כ' אדר תשמ"ג 5 במרץ 1983 - ח' תמוז תשס"ב 18 ביוני 2002
עמותת דובדבן

"הוא נפל חרש, כאשר יפול האילן, וקול נפילתו לא נשמע, בגלל החול הרך" (הנסיך הקטן)

אודות

כ' אדר תשמ"ג 5 במרץ 1983 - ח' תמוז תשס"ב 18 ביוני 2002
הורים: תחיה ויהודה

בן תחיה ויהודה 
נולד בכ' באדר תשמ"ג, 5.3.1983 
בחוות הצופים. 
נפל ח' בתמוז תשס"ב, 18.06.2002
 במהלך אימון.
בן 19 בנפלו 
מקום קבורתו: חלקה צבאית בית העלמין כוכב יאיר
 הותיר: הורים, אח לעפרי, תמר, ירדן ועומר.
 
קורות חיים
 
ילד יפה, בעל עיני דבש חוקרות ומרץ רב בא לעולם. רועי נולד ב'חוות הצופים' - מרכז הדרכה של תנועת הצופים ליד קיבוץ רמת יוחנן. אביו יהודה ניהל את המקום ומאחר שהמקום היה מבודד ומאוכלס רק על-ידי משפחתו, אב, אם וילד קטן, התחנך רועי בילדותו המוקדמת בקיבוץ רמת יוחנן. 
כשמלאו לו שלוש נולדה אחותו עפרי, אף היא ב'חוות הצופים'. וכשהיה בן חמש עברה המשפחה לגבעת אלה, יישוב קהילתי בצפון, בין נחל ציפורי לעמק יזרעאל. שם למד רועי בגן ועד כיתה ב'. רק שנתיים גרה המשפחה בגבעת אלה, אולם היו אלה ימים מאושרים. רועי רכש חברים חדשים וטייל בגבעות שסביב היישוב עם חברו גלעד, ללא ידיעת הוריו, כאשר הוא בן שבע בלבד, ונטל עימו מקל מחודד להגנה מפני תוקפים. בגבעת אלה נולדה אחותו תמר. 
בן שבע היה רועי כשקבעה המשפחה את ביתה בכוכב יאיר, שם נולדה אחותו הצעירה ירדן. ילדות ובגרות מאושרת ועתירת פעילות עברו על רועי במקום, כיאה לנער כה תוסס וצמא ידע ובכל פעילות שנגע בה האירה לו ההצלחה פנים. שחקן טניס מצטיין, ספורט שאהב אך המיר אותו באהבה גדולה יותר והיא השחייה. שמונה שנים שחה רועי בנבחרת השחייה של כוכב יאיר. שנים של מאמץ, השקעה אינסופית ונחישות, שהובילו אותו למדליות רבות. השיא היה בגיל 12, כאשר זכה במדליית זהב - מקום ראשון ארצי בשחיית חזה. כל דבר שעסק בו רועי נעשה ביסודיות רבה, בהתמסרות וללא ויתורים. 
את האהבה לארץ ולנופיה רכש רועי בטיולים משפחתיים רבים ברחבי הארץ, טיולים שהמשיך בהיותו מדריך ומרכז בצופים ובהמשך בניווטים בצבא, שאהב מאוד. בהיותו בתיכון יצא לטיול השנתי בסנדליו הפרומים וביטחונו בדרכים כך שילדי השכבה שאלו אותו האם הוא המדריך. 
על אהבתו הגדולה לשחייה ויתר רועי רק למען אהבה גדולה יותר שהחלה לתסוס בעורקיו בסוף כיתה ט' והיא אהבתו לצופים. אהבה ישנה, אהבת ילדות עליה גדל, ששבה וכבשה אותו בבגרותו. בכיתה י' החל רועי להדריך ילדים מכיתה ז' ביישוב הסמוך, צור יגאל. הוא השקיע שעות בהדרכה ובמקביל תרם את כישוריו גם בשבט כוכב יאיר. רועי גדל בבית על ברכי הנתינה, אהבת האדם, האמונה בבריות, נטילת אחריות - להיות 'ראש גדול' וליזום. ואת אלה הפנים ואף הגדיל לעשות. הוא חינך את חניכיו על כל אלה, על אהבת הארץ ועל ערכים הומניים של אהבת האדם. שנה אחר-כך, בכיתה י"א, נתבקש רועי להיות רשג"ד, ראש גדוד, של כיתות ד'. היתה זו שנה ראשונה שכיתות ד' הצטרפו לשבט 'צור' ורועי התייחס לכך באחריות כבדה. הוא היה מנווט בישיבות הצוות בין רצינות ורצון להעביר מסרים למדריכים ובין היותו חבר שלהם ובן גילם. הוא צחק איתם אך מעולם לא ויתר להם. כפי שדרש מעצמו כך דרש מאחרים ובמיוחד בכל הקשור לבטיחות. 
רועי היה נער שהתחבר לנשמת סובביו. הוריו מספרים: "הוא היה משאת נפשנו, בבואת דמותנו המשופרת. כיום אנו מוצאים לעתים בבני נוער מוחצנות שחצנות ובוטות שהיו רחוקים מדמותו של רועי. הוא מעולם לא הרים את קולו, לא ניסה להתבלט, בקולניות או במרפקים - להיפך, את מקומו בחברה תפס לאט-לאט אך בביטחון שהלך והתחזק אצלו עם השנים. היתה לו כריזמה ונוכחות גם כששתק. מאלה שאינם מנדבים את דעתם, אך כולם מבקשים לדעת מה הוא חושב." 
בשנתו האחרונה בתיכון קיבל רועי על עצמו לרכז את שבט הצופים בכוכב יאיר כרכז צעיר, תפקיד שביצע באחריות רבה ובהצלחה יתרה. ביולי 2001 התגייס רועי לצה"ל. הוא התלבט אם לצאת לשנת שירות, אולם סבר שדי היה בשנה שנתן לצופים כמרכז שבט ובהדרכה בארצות-הברית. חיידק הצבא שקינן בו והרצון למצות את עצמו ולהצטיין בתחומים נוספים הם שדחפו אותו להתגייס. רועי גדל בבית על סיפורי הצבא. אביו היה קצין חיל-רגלים, נח"לאי, גדוד 50 ואחר-כך קצין בגולני. בילדותו היה רועי מבקש שוב ושוב מאביו שיספר לו על צניחותיו ועל פעילותו בצבא. רועי לא רצה להתגייס ליחידת 'דובדבן', אולם היחידה ביקשה אותו עוד בבקו"ם. ביום הגיוס ביקש להתגייס ליחידות המיוחדות של הצנחנים, אולם למחרת סיפר להוריו שנציג 'דובדבן' שיכנע אותו להצטרף ליחידה. לאט-לאט הפך רועי לחייל. הוא למד להכיר את היחידה והיה גאה מאוד בה ובהשתייכותו אליה. הוא אהב את חבריו לצוות ואת הפעילות הצבאית. רועי היה בעל כושר גופני מצוין והוגדר כמוביל בצוות. שנות השחייה הרבות והאימונים שכפה על עצמו לפני הגיוס נתנו בו את אותותיהם, ובעיקר שאפתנותו הרבה והנטייה למצוינות הן שדחפו אותו קדימה. אבל תמיד עשה הכול בצניעות, בשקט המיוחד לו. הוא ידע שגם כאן הזמן והאיכות יהיו לטובתו. בשבתות, כשרועי היה יוצא הביתה, בין הריצה לחברים, בין הנסיעות לחוף הים ולסרטים, הוא היה יושב ליד המחשב, רושם את כל הדוחות והליקויים מהאימונים ומוציא רשימות מסודרות על-מנת להגיש למפקדיו כפי שביקשו רק ממנו. ליהודה אביו היה משאיר הוראות: 'תניילן לי את הרשימות, תכרוך לי את הדפים ותקפיץ לי את זה למחנה אדם עד 12 בצהרים.'. ויהודה כמובן היה מבצע ונהנה מכל רגע." 
ביום ח' בתמוז תשס"ב (18.6.2002) נהרג רועי במרחק עשרים מטר מפסגת הארבל. בן 19 היה רועי בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכוכב יאיר. רועי הותיר אחריו הורים וארבע אחיות - עפרי, תמר, ירדן ועומר שנולדה לאחר נפילתו.

שתפו >> שלחו לחבר >> הרשמו לעידכונים >>

קרובים נזכרים

הוספת זיכרון >>
טען עוד >> הוספת זיכרון >>