אודות

אלקנה גובי ז"ל

כ"ד סיון תשמ"א 26 ביוני 1981 - כ"ה אדר תשס"ב 9 במרץ 2002
עמותת דובדבן

גיבור ישראל

אודות

כ"ד סיון תשמ"א 26 ביוני 1981 - כ"ה אדר תשס"ב 9 במרץ 2002
הורים: משה ומירי

נולד ביום כ"ד בסיוון תשמ"א, 26.6.1981
נפל בכ"ו באדר תשס"ב, 09.03.2002
במהלך קרב עם מחבלים על ציר המוביל לגוש קטיף
בן 21 בנפלו
מקום קבורתו: בית העלמין הצבאי הר הרצל ירושלים
הותיר: הורים, אח לאשרת, יצחק, בועז, אלעד, דורית ודוד.

קורות חיים
בן יפה, עם שיער זהב גולש ועיניים כחולות, גדולות ומאוד-מאוד עליזות. עד גיל שנתיים גדל בכפר אחים, ואז עברה המשפחה לנווה דקלים שבגוש קטיף, שהיה עדיין בשלבי הקמה.
אלקנה למד בהצטיינות בבית-הספר היסודי 'נאות קטיף'. אחר כך למד ארבע שנות תיכון בישיבת 'שעלבים'. בכיתה י"א בחר במגמה הביולוגית, ובענף הכוורות כתחום התמחות. בשעלבים בלט אלקנה בלימודיו ובמנהיגות. בספר מחזור כ"ה כתבו עליו ש"כבוד המחזור זורם בעורקיו".
חבריו ומוריו זוכרים את החיוך המקסים, האנרגיה העצומה וחוש ההומור. ידו של אלקנה הייתה בכול. מאוד אהב לקרוא, ואף למד נגינה באקורדיון. בגיל מאוחר יותר החל לשחק כדורסל בקבוצה של היישוב. הוא אף קיבל תעודת הוקרה על תרומתו הרבה לקבוצה.
היה חניך, ובהמשך מדריך, בתנועת 'בני עקיבא', בשבט 'עמיצור' בנווה דקלים.
בתום לימודיו התיכוניים המשיך אלקנה למסלול של ישיבת-הסדר, ובחר בישיבה בשדרות. הוא בחר ללמוד בעיירת פיתוח, כדי לחזק את המקום. הוא נהג לערוך קניות בבקרים, לפני הלימודים, למבוגרים נזקקים. ביחד עם חבר הקים אלקנה בישיבה את מוסד הגמ"ח (גמילות חסדים) 'ובלכתך בדרך'.
באפריל 2001 התגייס אלקנה לצה"ל, לאחר הכשרה הוצב כתצפיתן ביחידת דובדבן באיו"ש. אלקנה השקיע את כל כוחו ומרצו בצבא, והותיר רושם עז על כל מי שפגשו. הוא אהב את הפעילות בפלוגה המבצעית, ורכש את אמונם וחיבתם של המפקדים והחיילים. אבל אז ניצב אלקנה על פרשת דרכים - לצאת לקורס פיקודי כהמלצת מפקדיו, או לחזור לישיבה ללא עיכובים מיד בתום תקופת שירות החובה.
ב-9.3.2002 נפל אלקנה בקרב עם מחבלים. לאחר מותו הוענק לו על-ידי אלוף פיקוד הדרום, האלוף דורון אלמוג, ציון לשבח על יוזמה, קור רוח, נחישות ואומץ לב. בצל"ש מתואר האירוע:
"בהיות אלקנה בחופשה, ובזמן נסיעה על ציר כיסופים עם שני אחיו, הוא זיהה מחבל אשר פתח באש לעבר מכוניות אזרחיות בחלפן על הציר. אלקנה עצר את רכבו בצד הדרך, תפס עמדה ופתח באש לעבר המחבל שברח. כוח כוננות מהגזרה, אשר הבחין באלקנה כשהוא שוכב ויורה בלבוש אזרחי, החשיב אותו בשוגג למחבל ודרס אותו למוות. אלקנה בפעולתו מהווה דוגמה ומופת לחייל לוחם ולאזרח כאחד, באחריות, בנחישות ובאומץ הלב שהפגין, ובאופן טראגי שילם על כך בחייו."
אלקנה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בנווה דקלים. אבי, מפקדו, ספד לו: "אלקנה היה מלח הארץ - בחור כריזמטי, מוכשר, אדם שקול אך מצחיק, חכם, בעל לב זהב - הוא היה הטוב מכולם. את כל אלה רציתי לומר לו עוד בחייו, אך מעצם היותי מפקדו לא התאפשר לי. בעזיבתו את עולמנו השאיר לנו אלקנה בור רחב ואינסופי שלא יתמלא לעולם, אך מצד שני ציווה לנו אלקנה את השקפת עולמו, והשפעתו המרובה על הסובבים אותו."
בעקבות תהליך "ההתנתקות" הובא אלקנה בשנית לקבורה בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל ביום כ"ה במנחם-אב תשס"ה לאחר שנעקר מחולות גוש קטיף.
הוא היה ילד רביעי להוריו, אח לאשרת, יצחק, בועז, אלעד, דורית ודוד.

שתפו >> שלחו לחבר >> הרשמו לעידכונים >>

קרובים נזכרים

הוספת זיכרון >>
טען עוד >> הוספת זיכרון >>