אודות

כורי נתנאל ספארק ז"ל

ד' אב תשנ"א 15 ביולי 1991 - ה' שבט תש"ע 20 בינואר 2010
עמותת דובדבן

אודות

ד' אב תשנ"א 15 ביולי 1991 - ה' שבט תש"ע 20 בינואר 2010
הורים: אליז ומרווין

כורי נולד וגדל בכפר בלום והתחנך בבתי הספר האזוריים – בית הספר היסודי "הגומא", והתיכון בית החינוך המשותף "עמק החולה", עד סיום לימודיו בהצלחה בכיתה י"ב במגמת קולנוע.
על כל מכשול בדרך ידע כּוֹרי להתגבר בצורה הטובה והחיובית ביותר. ההתבוננות המיוחדת שלו על החיים באה לידי ביטוי גם ביכולת הצילום המקצועית והרגישה שלו, למשל בצילום סרט הגמר של מגמת הקולנוע במחזור שלו. הסרט "זמן שאול" זכה במקום השני בתחרות ארצית.
כּוֹרי היה אוצר יקר להוריו ואח אהוב לקוֹל. הוא היה נער שקט בעל נוכחות מרשימה, עם עדינות נעימה שקרנה ממנו החוצה. תלתלים על ראשו, ובתוכו פנימה הסתתרו להן כל המחשבות והרצונות, הרעיונות והחלומות. לכּוֹרי הייתה רגישות מיוחדת במינה, בגרות, הוא היה חבר אמיתי. כורי היה שחקן, צלם, רקדן וספורטאי שאהב את אמנויות הלחימה.
בשנת 2009 כתב כּוֹרי את השיר "געגועים". לאחר פטירתו נוספה לשיר משמעות: "היו ימים, כשהיינו צעירים / כל אחד היה חבר / איך אני זוכר! ישבנו בירדן / שכשכנו רגליים, היינו שם לפחות שעתיים. // באמת, אני זוכר! / איך לא הייתי מוותר על הימים הכי יפים בחיים, / גם כשהעבר נהיה רחוק / הזיכרונות בריאים. // לא היה משנה מי מכוער או מי יפה, / מי יותר טוב או מי פחות, / חשבנו כבר קדימה, אין שום דרך חזרה / הזמן מת מזמן. הוא צוחק עלינו. / מילה אחת שלו ואנחנו עבר".
בנובמבר 2009 התגייס כּוֹרי לאחת מיחידות צה"ל המובחרות, ליחידת "דובדבן". הוא היה אדם חזק, גדול, חדור מוטיבציה, ששאף למצוינות והיה לוחם בכל רמ"ח איבריו.
זמן קצר לאחר תחילת ההכשרה ביחידה, נדבק בחיידק נדיר, ולבסוף החיידק הכריעו בבית החולים. לזכרו הוקמה פינת חמד על גדות הירדן בתוך הקיבוץ. פינה זו היא מוקד עלייה לרגל לכל חבריו. יהי זכרו ברוך לעד.

שתפו >> שלחו לחבר >> הרשמו לעידכונים >>

קרובים נזכרים

הוספת זיכרון >>
טען עוד >> הוספת זיכרון >>